קיבלתם צו עיקול צד ג׳ בדוא״ל? מדריך למעסיקים ולעסקים
צו עיקול צד ג׳ יכול להגיע למעסיק בגלל תיק הוצאה לפועל של עובד, או לעסק שעומד לשלם לספק שהוא החייב בתיק. העסק מקבל את הצו כ״מחזיק״, משום שייתכן שכסף או נכס של החייב נמצאים בידיו. ב־5 בנובמבר 2026 פרסמה רשות האכיפה והגבייה שירות רישום שמאפשר למחזיקים שקיבלו צווים בדואר ישראל לקבלם ישירות בדוא״ל.
מי יכול להירשם ומה צריך להכין?
הרשות מפנה מחזיקים לטופס רישום מקוון. לפי דף השירות, יש לצרף צילום תעודת זהות של איש הקשר, וכן טופס מורשה חתימה או מסמך מעורך דין או מרואה חשבון שמאשר את זיקתו לחברה. בארגון קטן כדאי לקבוע מראש מי בודק את התיבה ומי מטפל בצווים כשאיש הקשר נעדר.
מה בודקים כשמגיע צו?
אמתו את ההודעה בערוץ רשמי אם יש ספק לגבי מקורה. תעדו את מועד ההמצאה, את מספר התיק, את פרטי החייב ואת סוג הצו. בדקו אם הצו נוגע לנכס מסוים, למשכורת או לכלל נכסי החייב שבידי המחזיק. לפי סעיפים 44 ו־45 לחוק ההוצאה לפועל, על המחזיק למסור הודעה ללשכה בתוך עשרה ימים ממועד המצאת הצו. גם כשלא נמצא הנכס יש להשיב בהתאם לסוג הצו ולהוראותיו.
לדוגמה, אם הצו מתייחס לתשלום לספק, העבירו אותו מיד לגורם שמאשר תשלומים ובדקו אם קיימת יתרה לתשלום ומתי היא צפויה להשתלם. אם מדובר במשכורת, בדקו עם חשבות השכר את היקף העיקול ואת ההגנות החלות על השכר. שמרו את הצו, את המענה ואת אישור שליחתו בתיק נגיש לגורמים המטפלים.
מה ההבדל בין מענה לצו לבין העברת הכסף?
בתשובה לצו מפרטים אם יש בידי המחזיק נכסים שנתפסו. העברת הכסף נעשית לפי הוראות הצו והחלטות הרשם. כשיש ספק לגבי היקף הצו, מועד ההעברה או הכספים שנתפסו, כדאי לברר זאת בהקדם מול הלשכה. אי־מענה יכול להוביל לזימון לבירור או לחקירה. אם המחזיק לא העביר נכס מעוקל כנדרש וללא הצדק סביר, או הוציא אותו מידיו בניגוד לצו ביודעו על העיקול, הרשם רשאי לחייב אותו בתשלום בתנאים ובגבולות שקובע סעיף 48 לחוק.
מקורות וקריאה נוספת
המידע במאמר כללי. הטיפול בצו מסוים תלוי בנוסח הצו, באופן המצאתו ובסוג הנכס.
תגובות